"שכה אחיה בן, זה באמת
הוא" בדיקת דירה אמר ריאן והמשיך להתקדם בסער לעבר הגודש האנושי שהצטבר ממול.
"אז מה עושים מכאן?" אמרתי לעצמי,
והלכתי בעקבות ריאן.
ההמולה מסביבו של חוליו התפזרה, כולם היו
שמחים לראותו כאילו שכחו קלות מזוג הרוסים וכריסטופר שעדיין היו נחשבים נעדרים, חיכינו
עד שהרוחות יירגעו עד שנוכל לשאול את חוליו מה בדיוק קרה, הוא עבר תחקירים רבים עם
במשרד של מורגן יחד עם דדריו ועוד כמה קצינים, לאחר ארוחת הערב אני וריאן שכנענו את
אנדי שישאר בחדר שיוכל לנוח מכאביו, ראינו את בדיקת דירה חוליו יושב עם עוד עשרה חיילים מכוסה
בתחבושות ופלסטרים על פניו וידיו, הוא סיפר להם סיפורי גבורה, הנחתי שכנראה עבר עליו
משהו קשה.
הוא סיפר את הסיפור שלו וחצי מהחיילים שישבו
בחדר בדיקת בית האוכל פשוט ישבו ולא הוציאו מילה מפיהם בכל מהלך דבריו של חוליו, הם כולם כל כך
שקועים במה שהוא אומר, לעיתים המחשבה על אדם אחד שמדבר לעדר של עשרות אנשים שפשוט מהופנטים
אל פרצופו ומקשיבים לכל מילה מזכירה לי כמה כוח יכול להיות לבן אדם אחד, ועד כמה הכוח
הזה כמעט תמיד לכל אורך ההיסטוריה נוצל לרעה.
"יצאנו לצוד איילים,
משמועות שקיבלנו ישנם איילי ענק כאן באיגסינקווה, לא חשבנו עד כמה סופת השלג שהייתה
יכולה להיות קטלנית, התרחקו מהבסיס, התרחקנו והתרחקנו והחלטנו להתפצל כל אחד עם נשקו,
בשלב מסוים כבר לא יכולתי בדיקת בית להחזיק את עצמי עם הקור והחלקתי כמעט בכל צעד שעשיתי לכיוון
הבסיס, רק במקרה הצלחתי לשוב הנה, הודות לאחת החוליות" אמר חוליו בגאווה, הוא
דפק על שולחנו עם אגרופו כמעט בכל סיום משפט שלו כאילו שכח שעוד שלושה מאנשי היחידה
בדיקת דירה ככל הנראה לא שרדו את סופת השלגים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה